פסק-דין בתיק ב"ל 4157-05-12

1.                 התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה בפגיעה הנטענת בכתפה הימנית כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה ( נ/1), כתוצאה מתנאי עבודתה כמטפלת סיעודית במעון אלבסמה בשפרעם (להלן - המעון).

2.                 במכתבו מיום 14.3.12 דחה הנתבע את התביעה, מן הטעם שלא אירעה לתובעת פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), הואיל ולא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, אשר גרמו לפגיעה הנטענת בכתפה הימנית של התובעת.

כנגד כך הוגשה התביעה שבפנינו.

3.                 בתאריך 19.11.12 נשמעו בפנינו עדויות התובעת ומטפלת נוספת במעון במועד הרלבנטי לתביעה, הגב' נבילה מרעי וכן עדות האחות אחראית המשמרת במעון במועד הרלבנטי לתביעה, הגב' תהאני כבאבו (להלן - האחות האחראית), אשר הגישו את עדותן הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית. בתום הדיון ביקש הנתבע לזמן לעדות את הגב' חסאן אנשראח, סגנית מנהל המעון משנת 1995 ועד היום (להלן - הסגנית), אשר העידה בפנינו ביום 7.1.13 בחקירה ראשית ונגדית.

4.                 על יסוד הראיות והעדויות שהובאו בפנינו, הצענו לצדדים בתום דיון ההוכחות לשקול אפשרות מינוי מומחה יועץ-רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת לבין הפגימה בכתפה, על יסוד התשתית העובדתית הבאה:

                      א.                      התובעת ילידת שנת 1965.

                       ב.                      בתקופה שבין 5/2006 ועד 6/2011 עבדה התובעת כמטפלת במעון אלבסמה שהוא מעון סיעודי בשפרעם.

                       ג.                      במסגרת עבודתה עבדה התובעת בעיקר במחלקה הסיעודית של המעון שבה שוהים 8 מטופלים.

                       ד.                      התובעת עבדה במשמרות בוקר או צהריים באופן שווה, כל משמרת כ- 8 שעות. משמרת בוקר משעה 06:30 ועד 14:30 ומשמרת צהריים משעה 14:15 ועד 21:00. 

                      ה.                      בכל אחת מהמשמרות נדרשה התובעת במהלך יום עבודתה כאמור להרים את המטופלים מהמיטה לכסא הגלגלים וחזרה, סך הכל בממוצע 5 הרמות למשמרת. בין לבין הייתה התובעת עושה פעולות נוספות כמתחייב מעבודתה של מטפלת סיעודית. פעולות נוספות אינן חלק מהתשתית העובדתית שהמומחה יידרש להתייחס אליה. 

                       ו.                       הרמות המטופלים נעשו בשעות קבועות: שעות הבוקר (06:30 עד 08:30) לצורך המקלחת; שעות הצהריים (11:30) לצורך שינוי תנוחה; שעות אחה"צ (13:00) לצורך מעבר למיטה למנוחת צהריים; 16:00 לצורך מעבר לפעילות אחר הצהריים וארוחת ארבע; 17:30 שינוי תנוחה נוסף; 19:00 למנוחת לילה.

                       ז.                      התובעת הייתה מרימה את המטופלים לעיתים לבדה ולעיתים בעזרת איש צוות שסייע בידה.

                      ח.                      המטופלים היו בגילאי 20 עד 50 במשקל של כ- 50- 60  ק"ג.

5.                 משהודיע הנתבע על התנגדותו למינוי מומחה, ניתן ביום 6.2.13 צו להגשת סיכומי הצדדים.

6.                 בסיכומיה, ביקשה התובעת לאבחן מבין כלל הפעולות להן נדרשה במסגרת עבודתה, את פעולת הרמת המטופלים מהמיטות לכיסאות הגלגלים או לכיסאות המיוחדים ולהפך, כאשר לטענת התובעת במשמרת בוקר ביצעה בסך הכל כ- 72 הרמות ובמשמרת הצהריים נדרשה בסך הכל ל- 54 הרמות, שמרביתן בוצעו על ידי התובעת לבדה ללא כל עזרה (סע' 14-15 לסיכומים). לדידי התובעת, תנועות ההרמה היו דומות ו/או דומות במהותן והן פעלו על מקום מוגדר בגוף - הכתף, ומשכך יש למנות מומחה יועץ רפואי על יסוד תשתית עובדתית זו.

7.                 מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי דין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי, זאת משלא השכילה התובעת להוכיח תשתית ראייתית מתאימה ליישום הלכת המיקרוטראומה, נוכח העובדה כי הפעולות שהתובעת ביצעה במסגרת עבודתה היו שונות ומגוונות ולא היה בהן רצף פעולות של כתף ימין. אף פעולת ההרמה לה טוענת התובעת כלל לא בוצעה בתדירות מספקת להנחת תשתית מתאימה ליישום הלכת המיקרוטראומה. הנתבע הוסיף וטען, כי עניינן של מטפלות סיעודיות, שתנאי עבודתן דומות ואף זהות לתנאי עבודת התובעת נדונו בהרחבה בפסיקה, תוך שנפסק באופן חד משמעי שאין בעבודתן בכלל ובפעולת ההרמה שהן מבצעות בפרט, כדי להניח תשתית עובדתית מתאימה לעילת המיקרוטראומה.

דיון והכרעה

8.                 חרף הצעתנו לצדדים כאמור לעיל, הרי שלאחר שבחנו שוב את עובדות המקרה דנן ונתנו דעתנו לשורת פסקי דין שניתנו תחת ידו של בית הדין הארצי לעבודה בנסיבות עובדתיות הדומות לנסיבות שלפנינו, הגענו לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

9.                 מהעדויות שנשמעו בפנינו לא נותר בליבנו ספק בדבר העבודה הקשה והמאומצת לה נדרשה התובעת בעבודתה כמטפלת יחידה במחלקה הסיעודית במעון, תוך טיפול יומיומי ב- 8-9 מטופלים סיעודיים בכל משמרת; הטיפול כלל גם פעולות של הרמת המטופלים ממיטותיהם לכיסאות הגלגלים או לכיסאות המיוחדים ולהפך וגם פעולות נוספות של קילוח, הלבשה, האכלה, החלפת טיטולים, החלפת מצעים, כביסה, ניקיון וכו'.